האיש שלא פסק לישון / אהרן אפלפלד

ספר טוב
הספר האיש שלא פסק לישון
רומן מאת אהרון אפלפלד
סיכום וביקורת קריאה
כנרת-זמורה-ביתן מוציאים לאור
ספרות יפה

הם כינו אותו "נער השינה", וכאשר כבר הקיץ משנתו, הרי שזה היה לפרק זמן קצר, והוא מיהר לשוב לתנומתו היציבה והבטוחה. הימים הם הימים שלאחר מלחמת העולם השנייה, חבורת פליטים ניצולי שואה עושה דרכה מנאפולי אל ארץ ישראל. מאז המלחמה חייו של ארווין אהרון מתנהלים מתוך תרדמה. הוא מניח לדברים סביבו לקרות מאליהם, פה ושם הוא שומע אנשים, וחש בפיו את טעם הלחם שמישהו דוחף לפיו. "השינה היא מצבי הנכון – בשינה אני חי באורח מלא, מלאות זו נחוצה לי כאוויר לנשימה."


ארווין אהרון הוא נער שבמרבית היום ישן או מנמנם. הוא חולם אודות מפגש מחודש ומרגש עם הוריו אשר נספו בשואה, ומנהל שיחות ערות עם אימו ואביו. השינה עבור גיבור הספר היא מפלט מפני המציאות הקשה, השינה מחברת אותו אל הוריו ואל ילדותו, אל הביטחון והשלווה ואל ימים מאושרים יותר בחיק משפחתו. אדם בשם אפרים אסף קבוצת נערים, ביניהם ארווין, ומכשיר אותם לעלייה לארץ ישראל – להיות חלוצים. הוא מלמד אותם את השפה, מאמן אותם בשחייה ובחתירה, בעבודת כפיים מלמד אותם הסתפקות במועט דרך ארץ ואהבת האדמה. הנערים יגיעו לארץ ישראל באונייה עמוסת אדם, שם ייקלטו במשגב יצחק. במשגב יצחק הנערים עובדים לומדים ומתאמנים - הם משננים שירים של אלתרמן שלונסקי ולאה גולדברג ולומדים תנ''ך. הם מבקעים סלעים, נושאים אבנים ולומדים להשתמש בנשק חי. באחד הימים הנערים נקראים לפעולה, ויוצאים לקרב, האוייב יורה עליהם וניתכת לעברם אש עזה – ארווינג נפצע אנושות.


מתוך סיפור העלילה עולים קשיי הקליטה בארץ חדשה, בתרבות חדשה, הקושי שהתמודדות עם שפה חדשה שאינה שפת אם. גיבור הספר נלכד בשרעפיי השינה ועולות בו תמונות מהבית מימי ילדותו, געגוע חד ועמוק אל אימו ואביו, אל הבית הישן. ארווין ממשיך לחיות את מציאות העבר כאילו היתה היא המציאות היחידה, וכאילו המציאות העכשווית היא אשר אינה אמיתית – היא החלום. במילים אחרות, כאילו החלום הוא המציאות, ואילו המציאות היא החלום. דומה שארווין מנהל מעין חיים כפולים – חיים מקבילים. הוא מנהל רישום מדוייק במחברת ומתעד את שמותיהם של בני משפחתו דודיו קרוביו, שמות ההרים שמחוז ילדותו וכל פרט שעולה בדעתו אודות ילדותו.

גלול מטה
כדי לקרוא תקצירים נוספים