גוף שני יחיד / סייד קשוע
הוצאת ספרים כתר
הספר גוף שני יחיד מאת סייד קשוע
סיכום קריאה, ביקורת
רב מכר
גיבור הספר גוף שני יחיד, הוא עורך דין ערבי ישראלי ירושלמי, שעולמו נודד בין החברה הערבית-כפרית, לבין החברה הישראלית המודרנית, שאליה הוא שואף להידמות.
הוא מקפיד לרכוש ספר בעברית בכל שבוע, ולהשלים את הפערים התרבותיים בינו לבין הקולגות הישראליים שלו. הוא מקיים מפגשים ודיונים חברתיים עם חוג חבריו.
פתקה קטנה שהוא מוצא באחד הספרים המשומשים שרכש (הספר סונטת קרויצר מאת לב ניקולייביץ' טולסטוי ) מחוללת סערה ומטלטלת לבלי הכר את חייו של עורך הדין.
עורך הדין ישן בחדרה של ביתו ומתכסה בשמיכת בראץ, ואילו הילדה ישנה לצד אמה. הוא נוהג במרצדס שחורה, ופעם בשבוע , בכל יום חמישי מסיע את ביתו לבית הספר ובכך מרגיש שהוא עוזר ותומך בקריירה של אישתו.
"הוא לא עשה יתר על המידה בכל הקשור להשגחה על הילדים או למלאכות הבית, אבל גם דברים פעוטים כמו להסיע את הילדה או לחזור מדי פעם מהמשרד בשעה מוקדמת כשאשתו צריכה להגיע לאיזה כנס או ערב חברתי הקשור בעבודתה, נתפסו כהקרבה כבירה מצדו למען הקריירה שלה."
ליילא, אשתו של עורך הדין, אף היא אישה משכילה, שלמדה לתואר שני, עובדת בלשכת הרווחה, ומנהלת את הבית ביד רמה.
הספר גוף שני יחיד, מאפשר הצצה חטופה לחייהם של תושבי מזרח ירושלים. המנטליות והיחס כלפי החברה הישראלית יהודית.
עורך הדין מתמחה בתחום הפלילי, ובחוג לקוחותיו נמנים בעיקר ערבים פלסטינים ממזרח ירושלים. כאשר הוא מעתיק את משרדו מרחוב צלאח א דין במזרח ירושלים לרחוב קינג ג'ורג', (בחלק היהודי של העיר), דווקא מספר לקוחותיו מקרב ערביי מזרח העיר, גדל באופן ניכר.
במקור עורך הדין הגיע מהמשולש , נטש את כפר הולדתו, והגיע כדי ללמוד באוניברסטיה העברית.
קשה להתעלם מההקבלה בין גיבור הספר לבין דמותו של מחבר הספר, סייד קשוע. המחבר אפילו עושה בספר מחווה קטנה לעיתון הארץ, שבו הוא עובד וכותב טור אישי משלו, "...דאג לעבור על הביקורות המתפרסמות בכל שבוע בימי רביעי במוסף ספרים של עיתון הארץ."
הסופר, סייד קשוע, בכוונה תחילה אינו נוקב בשמו של גיבור הסיפור, אלא מקפיד לכנות אותו בכל הזדמנות, עורך הדין. מתוך הספר עולה דמותו של עורך הדין כאדם פשרן, המנסה להימנע מעימותים כמעט בכל מחיר.
הרצון העז להשתלב בחברה היהודית, להיראות יהודי, להבין את היהודים, ויחד עם זאת להישאר נאמן לעקרונות הערבים.
מדוע הספר נקרא גוף שני יחיד? מכיוון שמרבית הסיפור מסופר בלשון זו (עורך הדין). בעמוד 59 עובר המחבר לנקוט בלשון סיפורית של גוף ראשון יחיד, אך חוזר מהר שוב לספר בגוף שני יחיד.
נכתב על ידי
יוסי נפקר
הספר גוף שני יחיד מאת סייד קשוע
סיכום קריאה, ביקורת
רב מכר
הוא מקפיד לרכוש ספר בעברית בכל שבוע, ולהשלים את הפערים התרבותיים בינו לבין הקולגות הישראליים שלו. הוא מקיים מפגשים ודיונים חברתיים עם חוג חבריו.
פתקה קטנה שהוא מוצא באחד הספרים המשומשים שרכש (הספר סונטת קרויצר מאת לב ניקולייביץ' טולסטוי ) מחוללת סערה ומטלטלת לבלי הכר את חייו של עורך הדין.
עורך הדין ישן בחדרה של ביתו ומתכסה בשמיכת בראץ, ואילו הילדה ישנה לצד אמה. הוא נוהג במרצדס שחורה, ופעם בשבוע , בכל יום חמישי מסיע את ביתו לבית הספר ובכך מרגיש שהוא עוזר ותומך בקריירה של אישתו.
"הוא לא עשה יתר על המידה בכל הקשור להשגחה על הילדים או למלאכות הבית, אבל גם דברים פעוטים כמו להסיע את הילדה או לחזור מדי פעם מהמשרד בשעה מוקדמת כשאשתו צריכה להגיע לאיזה כנס או ערב חברתי הקשור בעבודתה, נתפסו כהקרבה כבירה מצדו למען הקריירה שלה."
ליילא, אשתו של עורך הדין, אף היא אישה משכילה, שלמדה לתואר שני, עובדת בלשכת הרווחה, ומנהלת את הבית ביד רמה.
הספר גוף שני יחיד, מאפשר הצצה חטופה לחייהם של תושבי מזרח ירושלים. המנטליות והיחס כלפי החברה הישראלית יהודית.
עורך הדין מתמחה בתחום הפלילי, ובחוג לקוחותיו נמנים בעיקר ערבים פלסטינים ממזרח ירושלים. כאשר הוא מעתיק את משרדו מרחוב צלאח א דין במזרח ירושלים לרחוב קינג ג'ורג', (בחלק היהודי של העיר), דווקא מספר לקוחותיו מקרב ערביי מזרח העיר, גדל באופן ניכר.
במקור עורך הדין הגיע מהמשולש , נטש את כפר הולדתו, והגיע כדי ללמוד באוניברסטיה העברית.
קשה להתעלם מההקבלה בין גיבור הספר לבין דמותו של מחבר הספר, סייד קשוע. המחבר אפילו עושה בספר מחווה קטנה לעיתון הארץ, שבו הוא עובד וכותב טור אישי משלו, "...דאג לעבור על הביקורות המתפרסמות בכל שבוע בימי רביעי במוסף ספרים של עיתון הארץ."
הסופר, סייד קשוע, בכוונה תחילה אינו נוקב בשמו של גיבור הסיפור, אלא מקפיד לכנות אותו בכל הזדמנות, עורך הדין. מתוך הספר עולה דמותו של עורך הדין כאדם פשרן, המנסה להימנע מעימותים כמעט בכל מחיר.
הרצון העז להשתלב בחברה היהודית, להיראות יהודי, להבין את היהודים, ויחד עם זאת להישאר נאמן לעקרונות הערבים.
מדוע הספר נקרא גוף שני יחיד? מכיוון שמרבית הסיפור מסופר בלשון זו (עורך הדין). בעמוד 59 עובר המחבר לנקוט בלשון סיפורית של גוף ראשון יחיד, אך חוזר מהר שוב לספר בגוף שני יחיד.
נכתב על ידי
יוסי נפקר
